גז"ד למורשע בדקירת אחיינו בלהב סכין וגרימת חבלה בכוונה מחמירה על רקע בקשת האחיין לקבלת שכר עבודתו

מבוא

ביום 8/9/11 הגיעו הצדדים להסדר טיעון כתוב (ט/2) במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן (ט/1), הנאשם הודה בעובדותיו והוריתי כי יוגש לי תסקיר של שרות המבחן.

על פי הודייתו, הורשע הנאשם בביצוען של העבירות הבאות:

א.         חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");

ב.         החזקת סכין או אגרופן - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

הצדדים לא הגיעו להסדר בענין העונש.

כתב האישום

על-פי כתב האישום, אחיינו של הנאשם, מוסטפא סמודי (להלן: "המתלונן"), עבד עם הנאשם במספר הזדמנויות בביצוע עבודות שיפוץ.

ביום 4/5/11, סמוך לשעה 18:00, הגיע המתלונן לבית סבתו, אמו של הנאשם, באום אל פאחם, שם שהה גם הנאשם ונתגלע ביניהם ויכוח על רקע סירובו של הנאשם לשלם למתלונן סכום כסף אשר היה חייב לו בגין עבודות שהמתלונן ביצע עבורו.

הנאשם קילל את המתלונן, ביקש ממנו לחכות במקום, נכנס לבית הסבתא ויצא כשבידו סכין מטבח גדולה בעלת להב באורך של כ- 15.5 ס"מ. בראות המתלונן כי הנאשם מתקרב לעברו בעצבנות כשהוא אוחז בסכין, תפס כסא כדי להתגונן. הנאשם ניסה לדקור את המתלונן, אך זה היכה אותו בכיסא בו אחז ונאבק עמו בניסיון להשתלט על הסכין. משלא הצליח המתלונן להשתלט על הסכין, ברח מהמקום עד אשר אנשים שהיו במקום עצרוהו.

בשלב זה ניגש הנאשם למתלונן ודקר אותו שתי דקירות בחזה, מתוך כוונה לגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום.

לאחר מכן שטף הנאשם את הסכין בברז חיצוני הצמוד לבית, על מנת לנקותה מדם, הכניס את הסכין לבית הסבתא ונמלט מהמקום. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לו פצעי דקירה בבית החזה משמאל, אחד בצד שמאל והשני בדופן הקדמי בקרבת הפיטמה. כן נגרמו לו פגיעות נוספות: חזה אויר דו צדדי, מספר בועות קדמי ללב ותפליט פלאוראלי דו צדדי בינוני. המתלונן הובהל למרפאה, משם למרכז הרפואי "העמק" ולבית החולים "בלינסון", שם הוחדרו לו נקזי חזה, הוא נותח ובסיומו של הטיפול הרפואי, כעבור 16 ימים, שוחרר מבית החולים.

כשנעצר הנאשם ביום 18/5/11 בבית אחותו, נתפסה בכיס האחורי של מכנסיו סכין, אשר לא הוכיח לגביה כי החזיקה למטרה כשרה.

תסקיר שרות המבחן

מתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם כבן 43, גרוש ואב ל- 5 ילדים המתגורר בבית אמו. בעת השיחה עם קצין המבחן היה הנאשם נתון בסערת רגשות שלוותה בפרצי בכי וסיפר כי נפגש עם פסיכיאטר על רקע קשיי שינה.

לא אפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם מחמת צנעת הפרט, אך מן התסקיר הוברר שהוא פנה לשרותי הרווחה כדי לשקם את היחסים עם אשתו, דבר שלא צלח והוא עדיין כואב את הגירושין.

הנאשם תיאר כי ביצע את המעשים נשוא כתב האישום על רקע היותו נתון במשבר בשל הגירושין והימצאותו ללא מסגרת תעסוקתית מסודרת וללא מסגרת מגורים מתאימה, כשהוא חווה תחושות חוסר ערך והעדר משמעות והשתייכות. הנאשם התקשה להתמודד באופן אדפטיבי עם המצב הרגשי אליו נקלע ובהעדר מסגרות תמיכה משפחתיות ואחרות, לא פעל באופן מותאם כדי לשקם את מצבו.

עוד הסביר הנאשם, כי בארוע הנדון המתלונן התגרה בו, זלזל בו והפחית מערכו. לדעת קצינת המבחן, הנאשם פעל באלימות כביטוי מוחצן לעוצמת הרגשות והתחושות שחווה, אותן לא יכול היה להכיל או לפרוק באופן מותאם.

בפני קצינת המבחן גילה הנאשם הבנה לענין חומרת התנהגותו האלימה, עם זאת, טען כי מדובר בארוע חריג וקיצוני, למרות שתיאר התנהגות תוקפנית מצידו כלפי אשתו ושכנים במספר ארועים בעבר. הנאשם גילה אמפטיה לקורבן אך נטה לצמצם את מידת הפגיעה הפיזית והתקשה לזהות את הפגיעה הרגשית בו, תוך שהוא מרוכז בעיקר בעצמו ובהשלכות מעשיו על מצבו ויחסיו עם משפחתו וכן משליך את האחריות להתנהלות הארוע על הקורבן.